עמוד זה מרכז מושגי יסוד בסיסיים, שמהם מורכבת במידה רבה חוויית ההליכה בדרך סנטיאגו (“קמינו דה סנטיאגו”, או ה”קמינו”, בקיצור).

א

אלברגה: בספרדית – Albergue. ברבים – אלברגס (Albergues). הפירוש המילולי של המילה אלברגה הוא הוסטל או אכסנייה. בהקשר של הקמינו, אלברגה הוא אכסנייה שמיועדת אך ורק להולכים בדרך (פרגרינוס, ראו לעיל). האלברגס מתחלקים לשניים – עירוניים ופרטיים. האלברגס העירוניים יהיו בדרך כלל זולים יותר ויספקו פחות שירותים מאחיהם הפרטיים. באופן כללי, השהות בשני סוגי האלברגס היא זולה מאוד, ורק לעיתים ספורות תעלה יותר מ-12 יורו לאדם ללילה. חלק מהאלברגס מופעלים על-ידי מתנדבים (הוספיטלרוס – Hospitaleros, ראו לעיל).

כשמתקדמים לכיוון Santiago de Compostela (סנטיאגו דה קומפוסטלה – ראו לעיל) צצים אלברגס שהם “דונטיבו” (Donativo). מדובר באכסניות שלא גובות תשלום מראש, אלא מבקשות מהשוהים לשלם כראות עיניהם. שימו לב ש”דונטיבו” אין משמעו “חינם”. מישהו מנקה את המקום, מציע אותו ודואג לשרת אתכם כשאתם שם. זאת תהיה גסות רוח ממדרגה ראשונה לשהות במקומות הללו ללא תשלום.

כמה כללי אצבע בנוגע לאלברגס:

• ארוחות בוקר יוגשו במקומות הפרטיים בלבד, בין השעות 06:30 עד 08:30. הארוחות תכלולנה גרסה כלשהי של המרכיבים הבאים: מיץ, ריבה, חמאה, מאפה כלשהו (לא בהכרח טבעוני), לחמניה מתוקה וקפה ותה. בדרך כלל עלותן היא 3 יורו לאדם.
• יש לעזוב את האלברגה עד 08:30. לעיתים יהיה ניתן לצאת רק מ-06:00, 06:30 והלאה.
• בחלק גדול מהמקומות יש כיבוי אורות בין 22:00 ל-22:30. אלה גם השעות שמהן והלאה יש לשמור על השקט.
• הלינה היא כמעט תמיד באולמות משותפים (באלברגס פרטיים תהיה לפעמים אפשרות לחדרים פרטיים), וגם המקלחות והשירותים הם משותפים.
• את הנעליים משאירים במקומות המיועדים להן מחוץ לאולמות השינה. תאמינו לנו, עדיף ככה.

ד

דרכון צליינים: כשנרשמים בנקודת המוצא של הדרך מקבלים מעין דרכון שבו רושמים את הפרטים האישיים שלנו (שם, אזרחות, תאריך התחלה, מקום התחלה וכו’). שאר הדרכון (שנפתח לרוחב כמו אקורדיון) מכיל מקום לחותמות. הצגה של הדרכון באלברגה (ראו לעיל) מאפשרת להולכים בדרך לישון במקום ולהשתמש בשירותים שלו. בעת ההרשמה באלברגה, העובד במקום יחתים את דרכונכם בחותמת המציינת היכן ביליתם את הלילה.

מלבד היותו שער הכניסה לאלברגה ומזכרת מרגשת, הדרכון גם מאפשר לעובדי משרד הצליינים (Pilgrims office) בסנטיאגו דה קומפוסטלה לוודא שבאמת הלכתם לפחות 100 קילומטרים (או רכבתם על אופניים או על סוס לפחות 200 קילומטרים), מה שהופך אתכם לזכאים ל”קומפוסטלה” (ראו לעיל). בהקשר הזה, שימו לב שישנה המלצה להחתים את הדרכון פעמיים ביום לפחות ב-100 (או 200) הקילומטרים האחרונים של הדרך. זאת משום שמחשש לרמאויות, יבדקו את הדרכון שלכם היטב במשרד הצליינים ב-Santiago de Compostela כדי לוודא שבאמת הלכתם את המרחק, ולא נסעתם אותו.

ה

הדרך הצרפתית: הדרך הצרפתית היא המסלול הפופולרי ביותר לעלייה לרגל ל-Santiago De Compostela. נקודת המוצא המקובלת לדרך היא העיירה Saint-Jean-Pied-de-Port שבדרום מערב צרפת, כ-5 קילומטרים בקו אווירי מהגבול של צרפת עם ספרד. אורכה של הדרך הוא כ-780 קילומטרים, ובשנת 2017 כ-60% (180,738 הולכים) מכלל מקבלי הקומפוסטלה (301,036 הולכים) הלכו בדרך הצרפתית (לא כולם הלכו את כולה – הליכה של 100 קילומטרים מספיקה כדי לקבל את הקומפוסטלה).

הדרך הפורטוגלית: הדרך הפורטוגלית היא המסלול השני הכי פופולרי לעלייה לרגל ל-Santiago De Compostela. נקודת המוצא הרשמית היא בירת פורטוגל ליסבון, מרחק של כ-600 קילומטרים מנקודת הסיום. עם זאת, רוב ההולכים מתחילים לצעוד מפורטו, שנמצאת בצפון פורטוגל, מרחק של כמה ימי הליכה מהגבול עם ספרד. משם הדרך אורכת כ-230 קילומטרים עד לסנטיאגו דה קומפוסטלה. מפורטו ישנם שני מסלולים מרכזיים שמאוגדים תחת השם “הדרך הפורטוגלית”. הראשון הוא “הדרך המרכזית” (Caminho Central בפורטוגזית), שיוצאת מפורטו ועוברת בפנים פורטוגל, ו”דרך החוף” (Caminho da Costa בפורטוגזית) שיוצאת מפורטו ועוברת לאורך חופה המערבי של פורטוגל. הדרכים מתחברות שוב לדרך אחת ב-Redondela שבספרד. בשנת 2017 כ-20% (59,233 הולכים) מכלל מקבלי הקומפוסטלה הלכו בדרך הפורטוגלית.

הוספיטלרוס: חלק מהאלברגס מופעלים על-ידי מתנדבים (הוספיטלרוס – Hospitaleros בספרדית), שבתמורה לפעילותם מקבלים לינה וכלכלה וזוכים להכיר תרבות אחרת. יש תוכניות שונות שמגייסות מתנדבים לאלברגס, והדרישה היא שהם יסיימו את הקמינו לפני שהם מתנדבים. זאת, כדי להבין באמת את מה שעובר על ההולכים בדרך. ההתנדבות מוגבלת בזמן, וזאת משום אופיה הקשה של העבודה. חלק מהמתנדבים עושים זאת מתוך רצון להחזיר בחזרה לקמינו ולשרת אחרים כפי ששירתו אותם.

ס

סנטיאגו דה קומפוסטלה: בספרדית – Santiago de Compostela. העיר היא עיר הבירה של הקהילה האוטונומית Galicia, והיא נקודת הסיום של דרך סנטיאגו. ליתר דיוק, נקודת הסיום היא הקתדרלה, שבה לפי המסורת נמצאו שרידיו של יעקב בן זבדי, הוא יעקב הקדוש. לפי ויקיפדיה, חיו בעיר 95,612 תושבים בשנת 2015.

לפי האגדה שמובאת בוויקיפדיה “עצמותיו של יעקב הקדוש הגיעו מהמזרח התיכון לחופי ספרד על גבי קונכייה, וההגמון תאודומיר קבר אותן במקום אליו הוביל אותו כוכב. במקום הוקמה כנסייה, ומאוחר יותר – הקתדרלה של סנטיאגו דה קומפוסטלה.”

מלבד הקתדרלה והאתרים הנלווים הקשורים לדרך סנטיאגו (מוזאון הקתדרלה, מוזאון עולי הרגל וכולי) יש בעיר גם אוניברסיטה שנוסדה במאה ה-16. ייתכן שהשילוב של אוכלוסיית סטודנטים צעירה ותנועת עולי רגל בלתי-פוסקת הוא זה שמשרה על העיר תחושה של חיות, מעין בועה של אנרגיות חיוביות ששורה מעל ועושה את השהות בעיר לנעימה וכיפית. מכל הערים הגדולות שביקרנו בהן, זאת היתה האהובה עלינו ביותר.

פ

פרגרינוס: בספרדית – Peregrinos. אלו הם עולי הרגל הצועדים בדרך סנטיאגו, בין אם בכולה או בחלקה. חלקם החלו את מסעם במקום מגוריהם, שיכול להיות גם במרחק של אלפי קילומטרים מ-Santiago de Compostela (פגשנו אנשים שהתחילו בגרמניה ובצרפת והלכו חודשים). חלק מתחילים את המסע מנקודות בעלי אופי דתי מיוחד, כמו למשל קריית הוותיקן. אחרים צועדים רק חלק מהדרך, בהתאם לזמן שיש להם. ספרדים רבים צועדים שבוע בשנה, ובכך משלימים את הדרך הצרפתית בתוך כמה שנים.

הסיבות לצעידה בדרך סנטיאגו הן מגוונות. חלק לא מבוטל מעולי הרגל צועדים, מן הסתם, מתוך אמונה דתית קתולית. אחרים צועדים מסיבות רוחניות שאינן דתיות. יש כאלה שעושים זאת מסיבות ספורטיביות או תרבותיות, ואילו אחרים נמצאים בנקודת מפנה בחיים ורוצים זמן לחשוב ולבחון את המשך דרכם בחיים. ויש גם כאלה שקראו על הדרך בוויקיפדיה וחשבו שזה טיול מגניב…

לפי הסטטיסטיקות של משרד הצליינים ב-Santiago de Compostela (סנטיאגו דה קומפוסטלה – ראו לעיל), בשנת 2017 נרשמו בנקודת הסיום 301,036 עולים לרגל. המספר הזה לא כולל את כל האנשים שצעדו רק בחלק מהדרך ולא הגיעו ל-Santiago de Compostela, וגם לא את אלה שלא טרחו להירשם. כ-44% מהצועדים שנרשמו במשרד הצליינים בשנה זו היו ספרדים. אחריהם ברשימה הם האיטלקים, הגרמנים והאמריקאים. כ-26% מהצליינים שנרשמו במשרד החלו את דרכם ב-Sarria, וכ-11% החלו לצעוד ב-Saint-Jean-Pied-De-Port.

ק

קומפוסטלה: בספרדית – Compostela. זוהי התעודה שמקבל כל מי שצעד לפחות 100 קילומטרים עד ל-Santiago de Compostela (מה שגורם ל-Sarria, שנמצאת 100 קילומטרים לפני Santiago de Compostela עבור מי שצועד בדרך הצרפתית להיות נקודת ההתחלה הפופולרית ביותר בדרך), או רכב לפחות 200 קילומטרים על אופניים או על סוס בטרם הגיע לעיר. מקבלים אותה במשרד הצליינים שנמצא ב-Santiago de Compostela. הפקידים בוחנים את דרכון הצליינים (ראו לעיל) ומוודאים שעולה הרגל באמת צעד או רכב את המרחק הדרוש. לאחר מכן ממלאים טפסים פשוטים, תורמים כמה מעות ומקבלים תעודה בהתאם לסיבה שצוינה כסיבת העלייה לרגל (דתית, רוחנית או אחרת).

הקומפוסטלה כתובה בלטינית, ולא מצאנו תרגום של הנוסח המעודכן שלה באינטרנט. בשרשור הזה ניתן לראות תרגומים לנוסחים הישנים.

קונכייה: כפי שכבר נכתב בדף זה, לפי האגדה עצמותיו של יעקב הקדוש הגיעו מהמזרח התיכון לחופי ספרד על גבי קונכייה. לפיכך, הקונכייה היא סמלה של דרך סנטיאגו, והיא נמצאת בכל מקום, בשלטי ההכוונה, על הרצפות, הספסלים, כמחזיק מפתחות או כפאץ’ לתרמיל. עולי הרגל (הפרגרינוס – ראו לעיל) נוהגים לשאת על תרמילם קונכייה בזמן שהם צועדים בדרך, ובזמן הצעידה ניתן לשמוע את קרקושן העדין. ניתן להשיג קונכיות לאורך כל הדרך.

ת

תפריט צליינים: באנגלית – Pilgrim Menu. לכל אורכה של דרך סנטיאגו פזורים מסעדות ובארים המציעים מעין “ארוחות עסקיות” שכוללות מים, יין, לחם, מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח במחיר של כ-10-12 יורו. עבור הצליין הקרניסט מדובר בדרך כלל בעסקה משתלמת במיוחד. המנה הראשונה תהיה מרק או סלט, והמנה העיקרית תהיה בשרית עם פחמימה כתוספת. הקינוח יהיה לרוב פרי או טילון. הצליינים הצמחוניים והטבעוניים יידרשו לנהל משא ומתן עם בעלי המקום כדי שיתאימו את התפריט עבורם. בדרך כלל הם יקבלו סלט מוגדל ומנת פסטה במקום התפריט הרגיל. בעלי המסעדות גמישים ורוצים לעזור, כך שכמעט תמיד תימצא הדרך למלא גם את בטנם המקרקרת של הנמנעים ממזון מהחי. ידיעת השפה הספרדית תשפר רבות את הסיכוי לקבל ארוחה שמתאימה לכם.