הדרך מ-Estella ל-Los Arcos.
20.09.2015. מכיוון שאסף היה זקוק למנוחה, דיברנו עם מפעילי האלברגה, והם הסכימו שנישאר באלברגה יום נוסף, למרות שבאופן כללי האלברגה מיועדים ללינת לילה, ולא לשהייה מעבר לכך. התנאי שלהם היה שאסף יישאר במיטתו לאחר ארוחת הבוקר כדי לא להפריע לפעולות הניקיון והסידור, וגם כדי שמטיילים שעוברים בחוץ לא יחשבו שהמקום פתוח (הוא נפתח רק בצהריים). בעוד שאסף נשאר באלברגה וקרא הארי פוטר בספרדית, ענבר חזרה אחורה ל-Estella וצעדה בדרך ל-Los Arcos. הנה מה שהיה לה לספר:

מ-Estella ל-Los Arcos – כ-22 ק”מ

יום קודם שאלתי את אחת מהמתנדבים באלברגה (המתנדבים נקראים הוספיטלרוס, Hospitaleros בספרדית) איך לקחת מונית ל-Estella. התברר שהיא נוסעת ברכבה באותו הבוקר חזרה לביתה באוטרכט (שבהולנד), אז היא נתנה לי טרמפ ל-Estella.

התחלתי ללכת ב-07:30 ומהר מאוד הגעתי לברז היין המפורסם. במקום יש יקב בשם “Bodegas Irache” שהחליט להציב ברז יין עבור ההולכים בדרך. חשבתי שהוא יהיה סגור כי היה יום ראשון והשעה היתה מוקדמת, אבל היין זרם ומילאתי קצת בבקבוק.

אחרי ברז היין המשכתי ללכת בחברת בחורה אנגלייה, מה שהעביר את הזמן. קצת אחרי ברז היין היתה התפצלות בדרך – דרך אחת היתה ארוכה בשני קילומטרים ושטוחה, ואילו דרך אחרת היתה קצרה יותר אך כללה גבעה. הלכתי בדרך הקצרה והתלולה יותר כי כולם הלכו לשם ולא רציתי ללכת לבד.

היישוב היחיד בדרך היה Luquin, עצרתי שם ושתיתי קפה סולו (נקרא גם “קפה אמריקנו” – הכוונה לקפה שחור ללא חלב) בעלות של יורו אחד. אחרי היישוב אין שירותים מסודרים עד ל-Los Arcos, והדרך חשופה מאוד. באופן כללי, אחרי שיוצאים מהיער בחלק הראשון של היום הדרך שעוברת בין כרמים יפה מאוד אבל אין איפה להתפנות.

ההליכה בכללה היתה קלה למדי, מלבד עלייה וירידה בחלק הראשון של ההליכה (שגם הן היו די מתונות), כך שהגעתי ל-Los Arcos כבר ב-12:30. בכניסה ליישוב יש חווה עם עיזים, תרנגולות וכלבים. בעלי המקום מציעים לאנשים להתארח בתמורה לתשלום עבור המזון לחיות.

Los Arcos

בערב הלכנו למיסה בכנסיית Santa María (יום ראשון ב-19:00, בשאר הימים ב-20:00). אפשר להחתים שם את דרכון הצליינים, אך עדיף לא לעשות את זה בזמן המיסה. אחרי המיסה אכלנו את אותן המנות באותה המסעדה שבה אכלנו יום קודם, בתוספת צ’יפס.

לינה

Albergue de la Fuente Casa de Austria in Los Arcos: אותו האלברגה מיום האתמול.

אוכל

ארוחת הבוקר באלברגה עלתה 3 יורו לאדם וכללה את המרכיבים הרגילים. ארוחת הצהריים כללה את המצרכים שקנינו יום קודם – אורז, שעועית וירקות. ארוחת הערב היתה במסעדה שבה אכלנו יום קודם, וכללה את אותם ריזוטו ופסטה בתוספת צ’יפס.

שורה תחתונה

הליכה: כ-22 קילומטרים נעימים בנוף כרמים ושדות, עם ברז יין שמחמם לב אנוש. אין הרבה מקומות להתפנות בדרך, אז כדאי להתפנות היכן שרק אפשר. כפי שכבר כתבנו, ענבר הולכת הרבה יותר מהר מאסף, כך שההליכה ארכה רק חמש שעות.

עלויות ליחיד: כ-13 יורו על מזון (בהערכה גסה) ו-9 יורו על לינה.