נוסעים בסטייל.
מ-Mos ל-Arcade – כ-17 קילומטרים
06.10.2017. בניגוד ללילות האחרונים, הפעם ישנו מעולה בגלל שמי שהיה אמור לישון איתנו בחדר ביקש לישון בחדר אחר כדי שנוכל להיות לבד. אכלנו ארוחת בוקר במסעדה של האלברגה, ויצאנו לדרך ב-08:55. מיד בתחילת הדרך היתה עלייה תלולה ולאחריה ירידה תלולה אף יותר. באמצע הירידה עצרנו בבר לאננס. המשכנו לרדת והגענו ל-Redondela. עצרנו שם לטוסטים וקפה.
אחרי Redondela ממשיכים ללכת עד שמגיעים לחצייה המסוכנת הראשונה (מתוך 3) של הכביש N-550. לפני החצייה – הסתובבו לאחור ותזכו לראות את הים ואת Rande Bridge. עוד עלייה תלולה וירידה לאחריה. לאחר הירידה הזאת מגיעים לחצייה המסוכנת השנייה של כביש N-550. זו חצייה לא הכרחית בכלל! הולכים כמה מאות מטרים בשולי הכביש המהיר ואז מגיעים למדרכה שבתחילת Arcade. בשלב כלשהו השביל פונה פנייה לא הכרחית שמאלה רק כדי לחזור מעט אחר כך בחזרה לרחוב הראשי ולחצות אותו שוב. במקום זאת, אפשר להמשיך על הכביש הראשי עד שתראו שלט של הקמינו שמורה לפנות ימינה. במעלה הרחוב מצאנו את האלברגה שבו לנו, ואילו הגענו ב-13:00 בערך.
Arcade
לאחר התארגנות, קניית מצרכים ובישולם נחנו לנו, ובערב הלכנו לחוף הים. בפעם השנייה (אחרי Tui) גילינו שכדאי (אם יש את הכוח) לצאת מהאלברגה ולהסתובב במקום שאליו הגענו. התושבים בילו בחוף האוקיינוס האטלנטי, הילדים שיחקו במגרש המשחקים וברקע השקיעה מעבר להר.
לינה
Albergue Lameiriñas: אלברגה חדש ומצוין עם כל מה שאפשר לבקש. מיטה עולה 12 יורו.
אוכל
Mos: טוסטים וקפה ב-Taperia Flora. קנינו גם פירות.
בר לפני Redondela: אננס.
Redondela: טוסטים וקפה.
Arcade: שימורים, אורז, לחם, ירקות וכדומה שנקנו בסופר ובושלו באלברגה.
שורה תחתונה
הליכה: כ-17 קילומטרים עם חצייה משולשת ומסוכנת של כביש ראשי. לבסוף שכשכנו רגליים באוקיינוס האטלנטי. ההליכה ארכה כארבע שעות.
עלויות ליחיד: כ-18 יורו על מזון (בהערכה גסה), 12 יורו על לינה.
השאר תגובה