שדה חמניות בדרך מ-Villafranca Montes de Oca ל-Atapuerca.
מ-Villafranca Montes de Oca ל-Atapuerca – כ-18.5 ק”מ
25.09.2015. סיימנו את ההתארגנות ואת ארוחת הבוקר מוקדם יחסית (לפני 07:00), ובחוץ עוד שרר חושך מוחלט. המתנו עד שיתבהר מעט כדי שנוכל לצאת ל-Atapuerca. החושך המוחלט לא מנע מחלק מהצועדים לצאת לדרך עם פנסי ראש שיאירו לפניהם. לנו לא היה ברור מה הטעם להתחיל כשאי אפשר לראות את הנוף ואת הדרך. אבל מה שבכלל נשגב מבינתנו היה אותו צועד שמרח על עצמו קרם הגנה. בפעם האחרונה שבדקנו, לא נשקפה סכנת סרטן עור מקרני הירח.
לבסוף יצאנו ב-07:10, וזה עדיין היה חשוך מדי לטעמנו. היום ישר מתחיל בעלייה ארוכה (אפילו מאוד – עלייה של 200 מטר בגובה לאורך כ-4.5 קילומטרים) אבל אחר כך ההליכה קלה ונעימה יחסית.
ההליכה היתה בסימן פגישה עם אנשים מוכרים (הייקו הגרמני שדרכנו נפגשות עוד מהיום הראשון בפירנאים) וחדשים (מוניקה וג’ון הקנדים שליוו אותנו עוד כמה ימים עד ל-Castrojeriz). במסע ארוך כמו הקמינו אנשים יצטלבו בדרככם כל הזמן. חלקם ילוו אתכם כברת דרך, אחרים ייעלמו כלעומת שבאו.
Atapuerca
הגענו ל-Atapuerca ב-13:15 ולקחנו חדר זוגי בפנסיון El Palomar. זה נחמד וכדאי מדי פעם לקחת חדר רק לעצמכם, גם אם אתם מטיילים בגפכם, וגם אם זה יקר בערך פי 4-5 ממיטה באלברגה. נחנו היטב, אכלנו צהריים וקנינו מזון במכולת סמוכה.
לפני ארוחת הערב (שאותה אכלנו בפנסיון) יצאנו לסיור מודרך במערות שבהרי Atapuerca. מסתבר שבמערות הללו נמצאו השלדים והמאובנים הקדומים ביותר בכל מערב אירופה. יש צורך להירשם מראש לסיור (בעל הפנסיון שלנו התקשר עבורנו). ב-16:40 עלינו מהרחבה שליד Cantina Bar על אוטובוס שאוסף מ-Atapuerca ומהכפרים הסמוכים אנשים שיוצאים לסיור.
האוטובוס הסיע אותנו אל מוזיאון קטן, שם רכשנו כרטיסים בהנחה (5 יורו – צריך לבוא עם דרכון הצליינים). אחר כך חזרנו לאוטובוס שהכיל כעת גם ספרדים שהגיעו עד הלום באופן עצמאי. לאחר נסיעה של כעשר דקות הגענו למערות. חילקו לנו קסדות פלסטיק והתחלנו בסיור.
כפי שנאמר לנו מראש, הסיור היה כולו בספרדית. אולם אנחנו חשבנו שלפחות נוכל להסתובב ולהתרשם מהדברים בעצמנו, אבל בפועל מה שקרה הוא שהמדריכה עמדה מחוץ למערות והסבירה. הספרדית שלנו לא היתה מספיק טובה כדי להבין כזה שטף דיבור, כך שאנחנו וכל הפרגרינוס האחרים פשוט התיישבנו (קשה לעמוד כל כך הרבה אחרי יום הליכה) וחיכינו שהסיור יסתיים. בדרך חזרה באוטובוס המדריכה הסבירה בתמצות רב ובאנגלית מעט שבורה את מה שהיא הסבירה במערות.
לינה
Pensión El Palomar: בעל הפנסיון היה נחמד ואדיב, ובמקום היתה תחושה נעימה. נמצא ברחוב Revilla 22.
עלות: 40 יורו לחדר זוגי וארוחת בוקר.
שירותים: אינטרנט, מסעדה (ארוחות בוקר וערב), קפיטריה/ בר.
אוכל
Villafrance Montes de Oca
ארוחת הבוקר שהכנו באלברגה כללה פירות, לחם וריבה.
Atapuerca
ארוחת הצהריים שלנו כללה את מה שקנינו והכנו יום קודם ב-Villafrance Montes de Oca – שימורי שעועית וירקות. ארוחת הערב נערכה במסעדת הפנסיון. ב-12 יורו לאדם קיבלנו (לאחר שהודענו מראש שאנחנו טבעונים וניהלנו את המשא ומתן הרגיל) סלט, יין, לחם, פסטה ברוטב עגבניות ולקינוח מלון ואגס.
חוכמה שבדיעבד
לכו לסיור למערות Atapuerca אך ורק אם אתם שולטים בשפה הספרדית. אחרת לא תפיקו מזה מאומה. עדיף לנוח.
שורה תחתונה
הליכה: כ-18.5 קילומטרים שהתחילו בעלייה ארוכה בחושך, ואחר כך המשך הליכה נוח עם אנשים טובים. בסך הכול הלכנו כ-6 שעות. אחר כך היו גם חדר זוגי בפנסיון, טיול מיותר למערות וארוחת ערב נחמדה.
עלויות ליחיד: כ-16 יורו על מזון (בהערכה גסה) ו-20 יורו על לינה.
תגובה אחת