קתדרלת Burgos.

מ-Atapuerca ל-Burgos – כ-21 ק”מ

26.09.2015. לאחר ארוחת בוקר בפנסיון נפרדנו מבעל המקום החביב עד מאוד ומכלבו המכשכש תמידית בזנבו ויצאנו לכיוון Burgos ב-07:40. לאחר עלייה מתונה וירידה שבאה אחריה הדרך די השתטחה. עצרנו לארוחת עשר מוקדמת יחסית יחד עם הייקו (שהוזכר בפוסט הקודם) ואחר כך המשכנו ללכת הליכה שטוחה למדי.

לאור ניסיון העבר שנבע מהכניסה שלנו לתחום העירוני של Pamplona, רצינו להימנע מהחוויה הלא נעימה של הליכת קילומטרים על גבי מדרכות בתוך Burgos. משטחי האספלט והבטון לא עשו טוב לרגליים העייפות שלנו. לפיכך, תכננו לקחת אוטובוס מ-Villafría ל-Burgos, מרחק של כ-7 קילומטרים עד למרכז העיר והקתדרלה. אולם, בפועל עקבנו אחרי חצים שהובילו אותנו שלא דרך Villafría אל דרך חלופית שעוברת מדרום לעיר בפארק היקפי. דבר זה אילץ אותנו ללכת את כל הדרך שבתוך Burgos, כך שלא יכולנו להימנע מהאספלט המכאיב.

בנוסף לתחושות הפיזיות הלא נעימות, פסטיבל שהתקיים בעיר גרם לכל בתי המלון להיות מלאים, מה שגרם לכל הפרגרינוס להתנקז אל האלברגה העירוני. חששנו שכשנגיע לשם לא יהיה לנו מקום, אך כשלבסוף הגענו בשעה 13:30 (שעה וחצי לאחר פתיחת האלברגה שבו 150 מיטות) קיבלנו מיטות בקומה ה-3 מתוך 5. שעתיים אחר כך האלברגה התמלא לחלוטין.

Burgos

העיר Burgos היא העיר הגדולה השנייה שמגיעים אליה בקמינו, אחרי Pamplona. לפי ויקיפדיה, בשנת 2012 היא מנתה 179,906 תושבים. העיר משמשת כבירת מחוז Burgos שהוא חלק מהקהילה האוטונומית Castilla y León.

אחרי שהתמקמנו באלברגה שמנו את פעמינו למסעדה צמחונית בשם “Cardamomo Vegetariano“. לטבעונים כמונו, שמדי יום בקמינו אוכלים בעיקר לחם, פסטה, צ’יפס וסלט כי אלה בערך הדברים הטבעוניים היחידים שקיימים בדרך, האפשרות לאכול במסעדה צמחונית (שיש בה מן הסתם מבחר טבעוני) היא פינוק יוצא דופן. כמיטב המסורת הספרדית, המסעדה פעילה מ-13:30 עד 15:30 בלבד. לכן, מיהרנו כדי שנספיק להגיע לפני הסגירה. לאחר 20 דקות של הליכה מהאלברגה הגענו למסעדה, רעבים ודואבים, רק כדי שאחד מאנשי הצוות יגיד לנו שאין להם כרגע מספיק כוח אדם במטבח כדי להאכיל אותנו. זה היה אחד הרגעים במסע שבו ההיגיון הספרדי נשגב מבינתנו. מסעדה שפתוחה למשך שעתיים בלבד ביום לא יכולה לגייס מספיק כוח אדם כדי להאכיל אנשים?

בצר לנו, מצאנו קפיטריה קטנה באזור ואכלנו כריכים עם ירקות וסלט כדי להרגיע מעט את הבטן. כמו בהרבה קפיטריות ומסעדות, הכריכים הללו, שהכילו בתפריט בשר וגבינות, הוכנו בלעדיהם לבקשת הפרגרינוס המוזרים האלה שטוענים שהם Vegetarianos.

אחרי שהתאוששנו ממפח הנפש עשינו קניות בסופר מרקט – ריבה, לחם, מיץ (תות סויה!), שימורים שונים, פירות וירקות ומנות חמות. את המנות החמות אכלנו, ואחר כך הלכנו לנוח. קצת חבל שלא הסתובבנו בעיר. יש הרבה מה לראות בה, אבל פשוט לא היה לנו כוח.

בערב הלכנו לראות את המיסה בקתדרלה של העיר. המיסה התקיימה לאחר תום שעות הביקור בקתדרלה בחלק צדדי שלה, ולא באולם המרכזי. בדיעבד, היה עדיף לשלם 3.5 וחצי יורו ולראות את הקתדרלה כולה. סיפרו לנו שהיא ענקית ומרשימה מבפנים.

לינה

Albergue Municipal Casa del Cubo: אלברגה גדול בן 150 מיטות. נראה יחסית חדש. נמצא ברחוב Fernán González 28.

עלות: 5 יורו למיטה.

שירותים: מטבח מצומצם מאוד – שני כיורים, מעט כלים ומיקרוגל אחד. אי אפשר לבשל בו. כמו כן יש שירותי כביסה וייבוש ומכירה של דרכוני צליינים. לפי הקישור יש במקום גם אינטרנט, אבל למיטב זיכרוננו לא היה שם Wi-Fi מתפקד.

אוכל

Atapuerca

ארוחת הבוקר באלברגה היתה סטנדרטית – טוסטים, ריבות, עוגות קטנות וקפה ותה.

איפה שהוא לאורך הדרך

ארוחת עשר רגילה עבורנו – טוסטים עם שמן זית וקפה שחור.

Burgos

ארוחת צהריים עצובה של כריכים עם ירקות וסלט, ומאוחר יותר מנות חמות. ארוחת הערב בקפה Babia שממול האלברגה העירוני היתה נחמדה מאוד – מרק גאספאצ’ו, סלט ומנת פסטה ששאריותיה שימשו לנו לארוחת הצהריים למחרת סגרו לנו את הפינה.

חוכמה שבדיעבד

• תמיד כדאי להזמין מראש מקומות במסעדות שיש לכם עניין מיוחד בהן. ככה תוכלו לדעת אם בכלל מגישים בהן אוכל בשעות שתרצו להגיע אליהן, או האם יש מספיק כוח אדם במטבח…
• כדאי ללכת לראות את הקתדרלה בשעות הביקור שלה. המיסה לא נערכת באולם המרכזי.
• יש הרבה מה לראות ב-Burgos. אם יש לכם את הזמן – כדאי לעצור כאן ליום מנוחה.

שורה תחתונה

הליכה: כ-21 קילומטרים שהתחילו בעלייה וירידה ואחר כך השתטחו לחלוטין. ההליכה ארכה כ-6 שעות. נפגשנו עם ההיגיון הספרדי המוזר במסעדה שאין בה מספיק כוח אדם ולקינוח היינו במיסה ואכלנו ארוחת ערב משביעה ומספקת מול האלברגה.

עלויות ליחיד: כ-24 יורו על מזון (בהערכה גסה) ו-5 יורו על לינה.