הטירה הטמפלרית ב-Ponferrada.
מ-Foncebadón ל-Ponferrada – כ-27 ק”מ
08.10.2016. בבוקר ענבר לא הרגישה מספיק טוב כדי ללכת הליכה רגילה. לכן החלטנו לצעוד ללא תיקים כשני קילומטרים עד ל-Cruz de Ferro, ואחר כך לנסוע במונית ל-Ponferrada.
Cruz de Ferro
Cruz de Ferro (בעברית – צלב הברזל) הוא אחד מנקודות השיא, בוודאי הרגשיות, של רבים מהפרגרינוס. מדובר בצלב ברזל פשוט שניצב על עמוד עץ גדול, שבתורו עומד על גבעונת. המסורת של ההולכים בדרך היא לשאת עימם אבן מתחילת המסע שלהם, ולהשליך אותה כאן, ב-Cruz de Ferro. זה מסמל את כל מה שהצליין רוצה להשאיר מאחוריו, ובעצם מהווה כמעין לידה מחדש לקראת החלק האחרון של הקמינו. גם ענבר שמה שם את האבן שלה, אבל לא הרגישה שזה עשה לה משהו מיוחד. בדיעבד, היא היתה מעדיפה לשים את האבן שלה בסוף המסע, ב-Finisterre.
אין במקום הוד והדר, אולם כשמסתובבים מסביבו ובוחנים את התמונות, את הכתובות ואת הסיפורים שאנשים השאירו מאחוריהם, אי אפשר שלא להתרגש ולהרגיש שאנחנו חלק מסיפור גדול יותר.
אחרי שסיימנו את הביקור ב-Cruz de Ferro חזרנו ל-Foncebadón והזמנו מונית שתיקח אותנו ל-Ponferrada. הנסיעה במונית עלתה 42 יורו. הנהג היה חביב, הראה לנו מקומות ועצים בדרך, וסיפר קצת על העבודה שלו ועל האזור.
Ponferrada
התקבלנו בשעות הצהריים באלברגה Alea, על-ידי Esperanta, בעלת המקום, בחמימות רבה. היא התאימה לנו תפריט טבעוני לארוחת הערב, ודאגה לנו ולזוג טבעונים נוספים לחלב סויה לארוחת הבוקר.
בעוד ענבר הלכה לנוח אסף יצא לחנות Vodafone כדי לטעון את כרטיס ה-SIM הספרדי. זאת לאחר שניסיונות לעשות כן באמצעות האפליקציה של Vodafone, באמצעות שירות הלקוחות שלה ובאמצעות כספומטים (כן, אפשר לטעון כרטיסי SIM דרך כספומטים בספרד) נכשלו עקב מחסור בכרטיס אשראי ספרדי. לאחר שגוגל מפות שלח את אסף לשני מקומות שלא היה בהם כלום הוא חזר לאלברגה. בעלת המקום סיפרה לו שהפרגרינוס טוענים את הכרטיס שלהם בסופרמרקט. מסתבר שאפשר לשלם במזומן בקופות של סופרמרקטים והקופאית מטעינה את הטלפון בסכום המבוקש.
בערב אסף יצא לראות את טירת הטמפלרים ואת האזור העתיק של העיר. הטירה, שנמצאת כרבע שעה של הליכה מהאלברגה, היא גדולה ומרשימה מבחוץ. כניסה עולה 5 יורו. אם אתם סטודנטים – 4 יורו. יש חותמת מגניבה לדרכון בעמדת התשלום.
בעבר הטירה שימשה את המסדר הטמפלרי על-מנת להגן על הצליינים שהלכו לסנטיאגו דה קומפוסטלה. לאורך השנים היא החליפה ידיים רבות, וחלק מאבניה פורקו ממנה לצורך פרויקטי בנייה אחרים. בפנים רוב השטח ריק אך יש תצוגות היסטוריות נחמדות ותצפיות יפות על העיר. שווה ביקור.
אחרי הביקור בטירה אסף עבר במגדל השעון, וביקר בבזיליקה שנמצאת לא רחוק מהטירה. אם יש לכם כמה שעות להסתובב באזור בנחת, כדאי.
לינה
Albergue Alea: אלברגה חביב עם בעלת בית שמשרה תחושה טובה. נמצא ברחוב Teleno 33.
עלות: 10 יורו למיטה, 8 יורו לארוחת ערב ו-3 יורו לארוחת בוקר.
שירותים: אינטרנט ושירותי כביסה וייבוש.
אוכל
Foncebadón
ארוחת בוקר רגילה שהוגשה על-ידי צוות האלברגה.
Ponferrada
קנינו שימורי עדשים ולחם ואכלנו אותם כארוחת צהריים באלברגה. בערב הוגשה לנו ארוחת ערב טבעונית – מרק עדשים למנה ראשונה, סלט ומאפים (לא מוצלחים) עם פטריות למנה שנייה, וקינוח של מעין ריבת פירות.
שורה תחתונה
הליכה: מעבר לצעידה ללא תרמילים של 4 קילומטרים בסך הכול (הלוך חזור מ-Foncebadón ל-Cruz de Ferro), לא הלכנו ביום הזה. ל-Ponferrada הגענו במונית.
עלויות ליחיד: כ-14.5 יורו על מזון (בהערכה גסה), 10 יורו על לינה ו-21 יורו על מונית מ-Foncebadón ל-Ponferrada.
השאר תגובה