מראה בדרך מ-Samos ל-Mercadoiro. קרדיט ל-Andre Skibinski באתר Flickr.
מ-Samos ל-Mercadoiro – כ-32 ק”מ
13.10.2015. יצאנו לכיוון Mercadoiro ב-08:25 לאחר ארוחת בוקר שכללה תוספת מרעישה למריחה על הטוסטים שלנו – דבש! הכיוון הכללי של ההליכה היה למטה, אך היו גם עליות קצרות ומאתגרות. הדרך היתה נעימה בסך הכול, ובאחד הכפרים עצרנו לנוח. בערך ב-12:00 הגענו ל-Sarria, העיר שממנה מתחילים את המסע כל הפרגרינוס שרוצים ללכת את המינימום הנדרש כד לקבל קומפוסטלה – 100 קילומטרים.
ב-Sarria עצרנו לאכול ארוחת צהריים. בהתחלה נכנסנו למסעדה שנראתה לנו קצת מוזנחת, והתלבטנו אם ללכת ממנה למרות שכבר הזמנו אוכל. ההתלבטות הסתיימה לאחר ביקור בשירותים, שהיו מזעזעים מעבר לכל דמיון. התנצלנו בפני בעל המקום ויצאנו משם. כמה צעדים למעלה נכנסנו למסעדה שנראתה הרבה יותר טוב, ושם סעדנו את ליבנו.
המשך היום היה גליסיאני טיפוסי. הרבה כפרונים קטנים שגורמים לכם להרגיש כאילו שנות ה-60′ עדיין כאן, ריח צואת פרות חזק (גם כתוצאה של העובדה שיש צואת פרות על הדרך) והרבה ירוק בעיניים. אחרי הכול, בהרבה מקומות ב-Galicia יורדים בממוצע הרבה מעל 1,000 מ”מ של גשם בשנה.
איפה שהוא אחרי Sarria, נתקלנו באבן הדרך שמודיעה על כך שנותרו לנו עוד 100 קילומטרים בסך הכול עד ל-Santiago de Compostela. הצטלמנו סלפי, ואז ראינו שיש עוד של 100 קילומטרים. אנחנו הצטלמנו ב”לא רשמית”…
הלכנו 32 קילומטרים באותו היום. ימים של 28 קילומטרים ומעלה הם קשים עבורנו. לקראת הסוף כבר היינו מותשים, ולכך נוסף תסכול משלא הבנו היכן נקודת הסיום שלנו. כזכור, אין שילוט בכפרים ב-Galicia, כך שאין דרך לדעת מתי הגעתם למקום מסוים. יתרה מכך, זה נראה כאילו לכל שני בתים ב-Galicia יש שם משלהם, ושהם מהווים יישות נפרדת משני הבתים הבאים. גם גוגל מפות לא הצליח להבין איפה אנחנו יחסית ל-Mercadoiro. התיישבנו מיואשים בתחנת האוטובוס, ולבסוף התקשרנו לאלברגה. ניסינו לתאר איפה אנחנו אבל זה לא כל כך הלך. בסוף מצאנו חקלאי צעיר שטיפל בטרקטור שלו. הוא דיבר בטלפון עם אנשי האלברגה והסביר לנו שאנחנו ממש לא רחוקים, עוד טיפה הליכה ואנחנו שם. אמר, וצדק.
Mercadoiro
זה לא נראה כאילו יש יישוב בשם הזה. באזור הזה יש פשוט בתים וחוות שפזורים באופן אקראי במרחב, כך שזה לא נראה שאתם נמצאים בתוך יישוב כזה או אחר. את מה שנשאר מהיום בילינו באלברגה.
לינה
Albergue mercadoiro: האלברגה עצמו היה לא טוב לדעתנו. היה בו ריח חזק של עובש, ובמקלחות הגברים היתה מקלחת אחת נקייה ואחת שלא. בנוסף – אין מנעול בשירותי הגברים. האוכל במסעדה במקום, לעומת זאת, היה טעים.
עלות: 10 יורו למיטה.
שירותים: אינטרנט ומסעדה.
אוכל
Samos
ארוחת בוקר באותו הבר-מסעדה שבו אכלנו ארוחת ערב יום קודם, עם דבש למריחה על הטוסטים.
כפר בדרך
טוסטים עם שמן זית ושתייה חמה.
Sarria
ארוחת צהריים של פסטה ברוטב עגבניות וסלט.
איפה שהוא בדרך
ארוחת אחר צהריים של שימורים שארזנו בקופסאות פלסטיק.
Mercadoiro
ארוחת ערב באלברגה – תפריט צליינים שהותאם עבורנו: סלט, פסטה עם ירקות ורסק תפוחים ב-10 יורו.
שורה תחתונה
הליכה: יום ארוך ומתיש של כ-32 קילומטרים בנופים יפים, כפרונים וריחות חזקים. ההליכה ארכה כ-10 שעות.
עלויות ליחיד: כ-24 יורו על מזון (בהערכה גסה) ו-10 יורו על לינה.
השאר תגובה